חיפוש

ההיסטוריה של ה"קראטה" – בקצרה ועל רגל אחת

קראטה 空手. המשמעות הישירה של השם הוא ידיים ריקות.

ביפן המסורתית, גברים (ולעיתים גם נשים), נהגו לשאת איתם כלי נשק מסוגים שונים. לנשיאת כלי הנשק היו שתי מטרות עיקריות. א' – כלי הנשק העידו על מעמדו של האדם, ב' – הגנה עצמית בעת הצורך.


הקראטה התפתח מאומנויות לחימה סיניות שהובאו על ידי סוחרים סינים לאיי ריוקיו (כיום אוקינאווה) החל מהמאה ה -14. במאה ה15, פלשו כוחות יפנים לאיי ריוקיו, וסיפחו אותן ליפן. על תושבי האיים נאסר לעשות שימוש בכלי נשק, וכתוצאה מכך, חל פיתוח באומנויות הלחימה שנקראו בשם הכללי, "אוקינאווה-טה" (יד אוקינאווה). במאה ה-17 נאסר על תושבי האיים לעסוק גם באומנויות לחימה, והללו ירדו למחתרת והידע החל לעבור מאב לבן.


החל משנות ה-70 של המאה ה-19 יפן עברה מודרניזציה מואצת ונחקקו חוקים האוסרים נשיאת כלי נשק. כמו כן, בוטלו המעמדות שהיו נהוגים עד אז והוסר השלטון הצבאי מעל אוקינאווה. תושבי אוקינאווה שבו לתרגל את האוקינאווה-טה בצורה גלויה ונפתחו בתי ספר רבים. למרות שהבסיס היה דומה, כל אחד מהם שיקף סגנון אחר של אומנות הלחימה.


בתחילת המאה ה-20, יפן התעצמה מאד מבחינה צבאית ורוח לאומנית שרתה במדינה. השלטון היפני רצה

לבנות עם בריא וחזק שיעזור לו לממש את שאיפותיו הצבאיות והחל להזמין אנשי אוקינאווה-טה בכירים ליפן כדי להדגים את אומנויות הלחימה של אוקינאווה. אחד מהם היה ג'יצ'ין פונאקושי, אחד המאסטרים הגדולים של ה"אוקינאווה-טה" ולימים מייסד שיטת שוטוקאן. הוא הגיע לטוקיו ונתן הדגמה של אומנות הלחימה בפני מנהיגים צבאיים. הללו התרשמו מאד וביקשו ממנו לערוך קרב נגד מורה ג'ודו צבאי. מאסטר פונאקושי ניצח בהתמודדות וכתוצאה מכך התבקש לפתוח דוג'ו בטוקיו. עם הזמן, שינה את שם האומנות ל"קראטה", כדי לתת לה משמעות אוניברסלית יותר שתתקבל טוב יותר על ידי היפנים.




במשך 30 שנה הקראטה הלך והתפתח ביפן וקיבל השפעות רבות מהתרבות היפנית. בנוסף, הוספה לו המילה "דו" – דרך, והשם המלא הפך לקראטה-דו, דרך הקראטה. גיצ'ין פונאקושי קרא לשיטת הקראטה שלו, "שוטוקאן", בעוד מאסטרים אחרים פיתחו שיטות שלימים נודעו כ"גוג'וריו", "ואדו-ריו" ו"שיטוריו".


למאסטר פונאקושי היו תלמידים רבים שהבולט שבהם היה מסאטושי נאקאיאמה. בשנת 1955 הוא הקים את ארגון בשם JKA – Japan Karate Associatio, שהפך לארגון שמאגד בתוכו את כל המורים ובתי הספר שלימדו קראטה שוטוקאן. לאחר הקמת הארגון, קרא לבכירי תלמידיו ושלח אותם למדינות שונות ברחבי העולם כדי שיפיצו את הקראטה אל מחוץ ליפן. לאחר פטירתו של מאסטר פונאקושי, הפך מאסטר נאקאיאמה ליו"ר ה JKA.



הקראטה הגיע לישראל בתחילת שנות ה-60. המאמנים הראשונים היו מומחי קראטה שלמדו בחו"ל ועם הגעתם ארצה פתחו בתי ספר לקראטה במקומות שונים. התאחדות הקארטה הישראלית נוסדה ב 1972.

במהלך השנים הוקמו מספר ארגונים בינלאומיים, אך רק ב 1990 הוקם ה WKF שהוא ארגון העל העולמי המוכר על ידי ההתאחדות האולימפית הבינלאומית. ה WKF מכיר בסגנונות גוג'ו ריו, שיטו ריו, שוטוקאן וואדו ריו ולו כ 10 מיליון חברים רשומים.


כיום ישנם עשרות ארגוני קראטה שונים ביפן וברחבי העולם, בשלל סגנונות ביניהם ארגון JKS אליו אנו משתייכים.

הקראטה יהיה חלק מהמשחקים האולימפיים באולימפיאדת טוקיו 2020 (2021).